מהתמכרות לחירות: מהי התמכרות ולמה בכלל אנחנו נוטים להתמכר?

אביב בר

מהתמכרות לחירות: מהי התמכרות ולמה בכלל אנחנו נוטים להתמכר?

האם אתם מרגישים שאתם זקוקים למשהו חיצוני כדי להרגיש טוב יותר? אולי זו סיגריה, ג'וינט, משקה או חתיכת שוקולד. אולי זו התנהגות כמו כסיסת ציפורניים, שופינג או צפיה בטלוויזיה. מה שזה לא יהיה, ייתכן שאתם חווים התמכרות.

"הבעיה לעולם איננה הבעיה, אלא רק סימפטום למשהו עמוק יותר"- (וירג'יניה סאטיר)

 

כולנו מכורים במידה זו או אחרת. אנו מכורים לאוכל, קניות, ניקיון, רשתות חברתיות – ובמקרים היותר קיצוניים והמוכרים ל: הימורים, סמים, ספורט, שוקולד, סקס וכו'

לאורך החיים, ובייחוד בתקופות מורכבות, רבים מאיתנו מרגישים רגשות קשים (מועקה, אשמה, עצב, בדידות, מתח, פחד, חרדה, חוסר אונים, כאס, אשמה, כאב, חוסר ודאות, דאגה לעתיד ועוד). רבים מאיתנו חוששים להתבונן פנימה, לחשוב את המחשבות ולהרגיש את הרגשות הקשים, וכדי להימנע מהם, אנחנו עלולים לברוח: שאחטה קטנה בסוף היום, כוס יין לפני השינה… העיקר שלא להרגיש. במצב הזה, שהוא כל כך טבעי, חשוב שנבין האם אופן ההתמודדות שלנו- משרת אותנו או פוגע בנו, מאחר והוא עלול להוביל להתמכרות, שלאחר מכן יהיה מורכב יותר לפתור.

 

רקע פסיכולוגי: האמת מאחורי ההתמכרות

"כל התמכרות נובעת, מסירוב בלתי מודע, להתמודד עם כאב" – אקהרט טולה

התמכרות היא לא רק תלות פיזית או נפשית, אלא ביטוי לצורך נפשי עמוק יותר- מחסור רגשי ונפשי, צורך באהבה, קבלה, וחום שימלאו את החלל.

אנשים משתמשים בהתמכרות כדרך להתמודד עם כאבים נפשיים ולמלא את החלל הרגשי שנוצר בתוכם, בניסיון למלא את הריקנות, להפיג את הבדידות, או להרגיש תחושה זמנית של שלמות. מטפלים וחוקרים רבים מאמינים שהתמכרות הינה פלסטר לבור רגשי, שנוצר עוד בתקופות הילדות המוקדמות שלנו ומטרתה הוא למלא את הבור הזה באמצעות שיכוך הכאב הרגשי.

 

מהי התמכרות?

התמכרות מוגדרת כפיתוח תלות נרכשת, פסיכולוגית או גופנית, בחומר או פעילות, היוצרת אצל המתמכר תשוקה עזה או דחף כפייתי להשיג את הגירוי או לבצע את הפעילות שאליה הוא או היא מכורים. התמכרות זוהי התנהגות חזרתית של אותו דפוס – אסטרטגיה בעלת מבנה קבוע שחוזרת על עצמה שוב ושוב באופן לא רצוני.

מה שהמכור לא מבין הוא, שמה שהוא עונג לטווח הקצר, הוא בדרך כלל סבל לטווח הארוך.

השימוש בחומרים או בהתנהגויות הממכרות השונות, מוביל לתחושת הקלה בטווח הקצר אך לאורך זמן עלולות להוביל לתלות אצל המשתמש. עם הזמן, הגוף מפתח סבילות – ההתנהגות/ חומר הממכר משפיע פחות, והאדם זקוק ליותר ממנו כדי להפיק את ההרגשה שהוא משתוקק לחוות.. בשלב זה הוא מרגיש שאין לו שליטה והוא למעשה חסר בחירה ונאלץ להמשיך.

ככל שההתמכרות נמשכת, ללא טיפול, כך המחירים (הנפשיים, הגופניים ולעיתים גם הכלכליים) שנאלץ לשלם האדם המכור הולכים וגדלים, כמו גם הפחד להיגמל. הוא אומר לעצמו שיום יגיע והוא יפסיק, אך ככל שההתמכרות נמשכת, כך גובר גם הפחד מפני אותו היום וההשלכות שיבואו בעקבותיו.

למעשה, האדם המכור חווה קונפליקט בין חלקים שונים בתוכו. הוא מתחבר לסירוגין לאותו חלק בתוכו שרוצה להשתמש בחומר, ומייד אח"כ לחלק שאינו רוצה להשתמש, כאשר הקונפליקט הזה מתרחש על פני רצף מתמשך של זמן.

 

למה אנחנו נוטים להתמכר?

1.גורמים פסיכולוגיים: אצל רוב האנשים ההתמכרות מתחילה להתפתח כבר בשנות הילדות המוקדמות, בד"כ על רקע מריבות וקונפליקטים בין ההורים או תוקפנות של ההורים כלפי הילד. ילד שמדכאים את הביטוי העצמי שלו מתקשה לגלות מיהו, להביא לידי ביטוי את הצרכים והרצונות שלו, ולהיות קשוב לעצמו. הוא עשוי ללמוד לרצות אחרים במקום להיות מי שהוא ולהביא את עצמו לידי ביטוי באופן אותנטי. מה שבעתיד עלול להוביל לקושי בקבלת החלטות, בניתוק רגשי ולעיתים גם בחשש מפני עימותים.

הילד שנמנע ממנו להיות מי שהוא, מפתח חור רגשי שמוביל אותו לפתח דרכים שונות להתמודד עם הכאב, שלעיתים קרובות מתבטא בהתמכרות לסמים, אלכוהול, מין, אכילה רגשית, תרופות, ועוד..

גם כמבוגרים, אנשים רבים פונים לחומרים או לדפוסי התנהגות ממכרים כאמצעי להתמודדות עם מתח, טראומה, חרדה או התמודדויות רגשיות אחרות. ההשפעה המאלחשת של החומרים או דפוסי ההתנהגות הממכרים מספקת בריחה זמנית מהמציאות ומאתגרי החיים. אחרי שהאדם מגלה בפעם הראשונה עד כמה כיף להתנתק קצת מהמציאות ומהרגשות הקשים, הסיכוי שהוא יבחר לעשות את זה שוב גדל משמעותית

 

2. גורמים ביולוגיים: כאשר אנו צורכים סמים, אלכוהול או כל התנהגות ממכרת ומרגשת אחרת, המוח מוצף ברמות גבוהות של דופמין, מה שיוצר אופוריה ותחושת "היי" אינטנסיבית. התמכרות לכל דבר היא למעשה התמכרות לדופמין.

דופמין הוא מוליך עצבי שכאשר הוא מופרש במוח אנו חשים הנאה עזה וסיפוק. כך בעצם נוצרים הרגלים- אנו מבצעים פעולה מסוימת, ובאמצעות הפרשת הדופמין, המוח שלנו למעשה מתגמל אותנו על ביצוע אותה פעולה.

*גנטיקה: לחלק מהאנשים יש נטייה גנטית להתמכרות, מה שהופך אותם לרגישים יותר לפיתוח פוטנציאלי של התמכרות.

 

3.גורמים סביבתיים וחברתיים

  • לחץ חברתי – לחץ חברתי יכול להיות רב עוצמה, במיוחד בגיל ההתבגרות. אלה שמקיפים את עצמם באחרים המשתמשים בסמים או באלכוהול נוטים יותר להתנסות ובמקרים מסוימים גם לפתח התמכרות.
  • היסטוריה משפחתית: אדם שגדל בבית שבו הוא היה חשוף להתמכרויות לסמים, אלכוהול, הימורים או מין – יהיה בסיכון גדול יותר לפתח התמכרויות דומות, מפני שזה מה שהוא מכיר.

 

אנשים לא מתמכרים לחומרים, אלא למה שהם חושבים שהחומרים הללו עושים עבורם. סטנטון פיל, פסיכולוג ומחברם של ספרים ומאמרים בתחום ההתמכרות מדגיש: "כאשר סמים מעניקים הקלה מכאב, או כאשר קוקאין גורם לתחושת התעלות, או כאשר אלכוהול או הימורים יוצרים תחושת עוצמה, או כאשר קניות או אכילה נותנים לאנשים תחושת נחמה – אנשים נעשים מכורים לתחושה (ולא לחומר/פעילות)".

 

"אני לא מכור. אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה"

אנשים רבים אינם מודעים ובטח שאינם מודים בכך שהם מכורים. אך עצם ההכרה בכך מעידה על בשלות ועל מודעות עצמית גבוהה. ההתנהגות שלנו מושפעת מהדרך בה אנו תופסים את עצמנו, כלומר, מהדימוי העצמי שלנו.
פעמים רבות מבלי להיות מודעים לכך, אנו מאמצים לעצמנו דפוסי התנהגות שאינם תורמים לתפקוד שלנו ואף גורמים לנו סבל רב. אנשים מכורים תופסים את עצמם כ”מעשנים כבדים”, כ”משוגעים למתוק", כ“שמנים" או כ"סטלנים" ומתנהגים בהתאם לתפיסה זו. ההתנהגויות והתפיסות, שלרוב אינן מודעות, הן אלו המנציחות את ההתמכרות.

הדרך שבה רוב האנשים חושבים שנכון להתמודד עם התמכרות הינה: כח רצון ומשמעת. אך עם הדבר היה פשוט כל כך, רוב האנשים אכן היו נפטרים מהתמכרויותיהם. — אבל אם זה היה כל כך פשוט, למה אנשים בכל זאת נשארים מכורים?

כאשר אדם בוחר כבר לעשות את הצעד ולהפסיק להשתמש בחומר מסוים או לבצע התנהגות מסויימת להם הוא מכור, ללא כל טיפול, עלול הדבר להוביל להחלפתם בשימוש בחומר או בהתנהגויות התמכרותיות אחרות, או במילים אחרות- להחליף צרה בצרה. זאת מאחר והשינוי שעשה, יהיה לרוב רק ברמת ההתנהגות. האדם למעשה ממשיך להיות מכור, אך מחזיק את עצמו. הוא יודע שאם יעשן סיגריה אחת, יקח לגימה, יצפה בפורנו וכו', הוא למעשה "נופל" בחזרה מהמקום ממנו ברח. לכן חשוב כל כך שתהליך השחרור מההתמכרות יהיה לא רק ברמה ההתנהגותית, אלא ברמת הזהות.

לכן, ישנה חשיבות רבה גם לעבודה עמוקה על זהות ורגשות האדם. יש לציין שלעיתים בעיות התמכרות מועברות בשפחה ועבודה נכונה יכולה לעצור את העברת ההתמכרות בין דורות.

התמכרויות הן לא רק בעיה, אלא גם הזדמנות להבין טוב יותר את עצמנו, לפתח מודעות עצמית, ולעשות שינוי משמעותי בחיינו.

הטיפול בהתמכרות דורש מאיתנו להבין את הצורך האמיתי שעליו עונה ההתמכרות, לחשוף את הטריגרים המפעילים אותה, ולמצוא דרכים יעילות ומקדמות יותר לענות על הצורך האמיתי שעומד בבסיס ההתמכרות.

אם אתם חווים התמכרות או מתמודדים עם אתגרים רגשיים שמשפיעים על חייכם או על חייהם של אנשים שאתם אוהבים, אתם לא לבד. אני כאן ללוות אתכם בדרך שלכם לשינוי. יחד נצלול לעומק, נזהה את הצורך האמיתי שמסתתר מאחורי ההתמכרות, נחשוף את הטריגרים המפעילים אותה, נשתחרר מזיכרונות ורגשות מורכבים מהעבר ונמצא דרכים יעילות, בריאות ומקדמות יותר לענות על הצורך שעומד בבסיס ההתמכרות.

זהו הזמן להתמודד עם הבעיה בצורה מעמיקה ומקצועית, ולהשתחרר מהתלות בדרך לחופש בחירה אמיתי. ואם יש לכם ספק האם מה שאתם חווים זו התמכרות- כאן בשבילכם באהבה גדולה לכל שאלה או התייעצות

שתפו מאמר זה:

מאמר זה נכתב ע"י אביב בר. כל הזכויות שמורות.

בואו נדבר

דילוג לתוכן