מסכת ההצלחה: האם אנחנו באמת ראויים להישגים וההצלחות שלנו?

אביב בר

האם אתם מרגישים קושי לפרגן לעצמכם על ההצלחות וההישגים שלכם? לקבל מחמאות והכרה מהאנשים הקרובים אליכם?

יצא לי לעבוד עם הרבה אנשים שהגיעו להישגים מאוד גבוהים, כמו קבלה לתוכנית לימודים יוקרתית, קידום בעבודה, או התחלת תפקיד חדש ומשמעותי, אבל לאורך כל הדרך הרגישו חוסר הלימה בין ההצלחות שלהם לבין מי שהם באמת. אם זה קרה גם לכם, כנראה שאתם חווים תופעה המכונה תסמונת המתחזה (Imposter syndrome).

 

תסמונת המתחזה מוגדרת כחוויה של פקפוק עצמי ביכולות והישגים, לצד התחושה של האדם כי הוא מוליך שולל את הסביבה שלו.

המונח נטבע על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס ב-1978. אנשים המתמודדים עם תסמונת זו מחזיקים לעיתים קרובות בהישגים גבוהים כמו משרה יוקרתית, הצלחה בלימודים אקדמאיים או הקמת סטארטאפים מצליחים, אך באופן פרדוקסלי אינם בטוחים שהם אכן ראויים לכך ותוהים האם הסביבה מעריכה את כישוריהם יתר על המידה. הם מחזיקים לרוב באמונה שההצלחות וההישגים שלהם נובעים ממקריות, מזל, תזמון, או הטעיה מוצלחת מצידם, ולא כתוצאה מכישרון אמיתי או עבודה קשה. אנשים אלו מפקפקים בתרומה האישית שלהם להישגים שאליהם הגיעו, וחלקם חושבים שהשיגו אותם בדרכים לא הוגנות. החרדה המלווה אותם היא שבכל רגע הם עלולים להיחשף ולהתגלות כפי שהם באמת, 'מתחזים'.

תסמונת המתחזה נובעת מחוסר ביטחון עמוק בתוכנו. בעוד שהחברה יכולה לחזק את הביטחון שלנו במידה מסוימת (חיזוק חיצוני), היא אינה יכולה להחליף את הערך העצמי הפנימי והבסיסי שמתפתח כבר בשלבי הילדות המוקדמים בחיינו (חיזוק פנימי).

מתוצאות של מחקר שפורסמו בכתב העת International Journal of Behavioral Science עולה כי כ-25 עד 30 אחוז מאלו המגיעים להישגים גבוהים עשויים לסבול מתסמונת המתחזה, וכ-70% מהאנשים יחוו לפחות אפיזודה אחת של התסמונת במהלך חייהם.

 

אספתי עבורכם 5 טיפים שיסייעו לכם להתגבר על תסמונת המתחזה ולהרגיש שאתם הרבה יותר ממה שאתם חושבים:

1.הפרידו בין התוצאות לערך העצמי – "תנו 100% למען ההצלחה, אבל אל תתנו להצלחה להיות 100% ממי שאתם."

חקרו את הביצוע, ולא את התוצאות. מיקוד בביצוע מאפשר לנו ללמוד, להשתפר וליישם בפעמים הבאות, בעוד שמיקוד בתוצאות ובדפוס חשיבה של "הצלחתי או נכשלתי", מתייחס למרכיב הזהות- הצלחתי או נכשלתי כאדם.

כבר מגיל קטן, נמדדנו ע"פ ההישגים שלנו – כמה קיבלנו במבחן? כמה קיבלו אחרים בכיתה? האם אנחנו מתנהגים כמו שצריך, "לפי הספר", ועוד הרבה משפטים דומים.  למדנו שהערך העצמי שלנו כבני אדם, תלוי בתוצאות שנשיג. כלומר, אין הפרדה בין מי שאני כאדם למה שהשגתי. בכל פעם שאתם מרגישים שהתוצאה אומרת משהו עליכם, עצרו והזכירו לעצמכם שאתם הרבה יותר מזה, ושהערך שלכם כבני אדם אינו נתון בספק.

 

2. גלו חמלה עצמית (אמצו את הפגמים שלכם) -דמיינו שאתם פוגשים חבר קרוב, שמשתף אתכם בכישלון שחווה. עד כמה תגלו כלפיו חמלה ואמפטיה? אולי אפילו תכעסו עליו שהוא שופט ומבקר את עצמו לחומרה. לרוב, יהיה לנו קל הרבה יותר לחוש חמלה כלפי סבל, כישלון או חוסר אונים של אדם אחר. אך, כאשר מדובר בנו ניטה להיות שיפוטיים וביקורתיים הרבה יותר.

ביקורת עצמית היא הגישה שאנו נוקטים כלפי עצמנו כאשר אנחנו נמצאים בקונפליקט פנימי הנובע מפער בין הרצוי למצוי – התנגשות בין תמונת העולם האישית שלנו המורכבת מרצונות, צרכים, ציפיות, חלומות, שאיפות, דימוי עצמי, תקוות, לבין מה שמתרחש בפועל במציאות. אי עמידה בסטנדרטים הגבוהים שהצבנו לעצמנו,. מובילה לשיפוטיות וביקורת עצמית .

בעשור האחרון הולכת וגוברת בעולם המודעות לנושא החמלה העצמית. מחקריה של ד"ר קריסטין נף מראים שאימוץ גישה של מודעות וחמלה עצמית (Mindful Self-Compassion) משפר את החוסן הנפשי ותורם לרווחה רגשית. על פי המחקרים, גישה זו תורמת לירידה ברמות הסטרס ומסייעת בשיפור במערכות יחסים אישיות.

חמלה עצמית קשובה אינה שואפת להעלים את הביקורת העצמית, אלא לשנות את התייחסותנו אליה באמצעות שימוש בשפה מיטיבה, מודעות קשובה והתייחסות אדיבה ואוהבת כלפי עצמנו וכלפי אחרים. היכולת  לא לשפוט את עצמנו כטוב או רע, אלא לקבל את עצמנו, כמו שאנחנו.

 

3. תחגגו הצלחות קטנות כגדולות בדרך למטרה: "הצלחה היא סך כל המאמצים הקטנים שנעשים יום אחר יום."( רוברט קולייר)

בעולם של היום, רבים מאיתנו מרגישים שהם נמצאים במרוץ מתמיד- אנחנו רצים ממטרה למטרה, דברים שבעבר היו מרגשים ומשמעותיים עבורנו הפכו לרגילים ומובנים מאליהם. עד כדי כך שאנחנו מתעלמים מההצלחות הקטנות שלנו, ואפילו ההצלחות הגדולות מקבלות רק בקושי את המקום הראוי להן.

אמנו את המוח שלכם לזהות הצלחות קטנות כגדולות באמצעות אימוץ הרגל חדש- בכל ערב, לפני שאתם הולכים לישון, רשמו את שלוש ההצלחות הבולטות מהיום שהיה לכם. זה יכול להיות כל דבר, החל מהצלחה בעבודה ועד לכך שהצלחתם לשתות מספיק מים במהלך היום. החשיבות היא לזהות את ההתקדמות הקטנה שלכם ולחגוג אותה. ידוע כי הצלחה מובילה להצלחה נוספת וזו מובילה להתמדה. הצלחה היא לא רק היעד – היא הדרך כולה

 

4. זיהוי מיקוד השליטה (פנימי/ חיצוני)- נניח שאתם נמצאים בחנות בגדים. אתם מודדים את החולצה שמצאה חן בעיניכם, נפנים אל המראה ושואלים את עצמכם: "איך זה נראה עלי?" האם אתם מחפשים תשובה בעיני המוכר/ת או בתוך עצמכם?

כבני אדם יש לנו נטייה לחפש אישורים למחשבות, רגשות ולמעשים שלנו, בין אם מעצמינו ובין עם מהסביבה. הבנת המקור ממנו אנו זקוקים לאישור מסייעת לנו להבין מהיכן אנו שואבים את המוטיבציה שלנו- ממקור חיצוני או פנימי. אף אחד מאיתנו לא רוצה לטעות. ההסתמכות על דעותיהם של אחרים למעשה מסייעת לנו לבדוק את התגובה שלהם לרעיונות שלנו. הדבר יכול להתבצע כחלק מהתייעצות ולמידה מנסיונם של אחרים, אך ברגע שאנו מתבססים על דעותיהם של האחרים, אנו מתבססים פחות על הדעות והתחושות שלנו, מה שמעביר מסר ללא מודע שלנו: "התשובות אינן נמצאות אצלי, אלא אצל מישהו אחר".

אנשים בעלי מקור מוטיבציה חיצוני שואבים את המוטיבציה שלהם מדעות של אחרים, הכוונה חיצונית, ופידבקים ממקורות חיצוניים. הם שואלים את עצמם: "מה הסביבה תגיד?", "מה יחשבו עליי?". לעומת זאת , אנשים בעלי מוטיבציה פנימית פחות זקוקים לפידבק מהסביבה, ויותר מתבססים על סטנדרטים פנימיים.

הפניית תשומת הלב למקור המוטיבציה תאפשר לכם להיות מודעים יותר לעצמכם, להשתחרר מהצורך באישור חיצוני, לחזק את האמון בעצמכם ולהגביר את תחושות הביטחון והשליטה בחייכם. בפעם הבאה שבה תעמדו בפני בחירה או החלטה בחיים שלכם, שאלו את עצמכם: האם אני בוחר/ת כך מתוך אמונה ורצון פנימי? או מתוך צורך להתאים את עצמי לציפיות של אחרים?

 

5. העלאת המודעות וחשיפת האסטרטגיה: "אי שפיות זה לעשות את אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" (אלברט איינשטיין)

כולנו פועלים על פי האסטרטגיות שגיבשנו במשך השנים. לדוגמא, כאשר אנחנו מתקלחים, אולי אפילו בלי לחשוב על כך, יש לנו רצף ברור של פעולות שאנחנו מבצעים- מתחילים מהראש, ממשיכים לכתפיים ולגב או אולי ההפך?

אם נחזור לאיינשטיין, התוצאה הזו אינה מזל, אלא תוצאה של האסטרטגיה שלנו. בדיוק כפי שיש לכם אסטרטגיה בלתי מודעת במקלחת, כך גם ליצירת תחושת התחזות ישנו רצף של מחשבות או טריגרים שכאשר הם מופיעים בסדר מסוים הם מעוררים את התחושה. ברגע שתזהו מהו אותו הרצף של הטריגרים או המחשבות המובילים לאותה התחושה – תוכלו לשנות את הרצף (את האסטרטגיה), ובכך לשנות גם את התחושה. כך שבמקום להגיב אוטומטית לטריגרים האלה, תוכלו להחזיר לעצמכם את תחושת השליטה, ולבחור כיצד תרצו להגיב אחרת, תוך שאתם מחוברים יותר לעצמכם ולאותנטיות שלכם.

 

לסיכום, תסמונת המתחזה אינה אבחנה פסיכיאטרית רשמית, אך השפעתה על הרווחה הנפשית היא ממשית. חוסר טיפול או התעלמות מהתחושה הזו עלולים להוביל למצבי חרדה ודיכאון, ולפגוע באופן משמעותי ביכולת להתמודד אפילו עם אתגרים יומיומיים. חשוב שתזכרו שאתם הרבה יותר ממה שהספקות שלכם מספרים לכם, ולא משנה מה אתם חושבים על עצמכם-  אתם תמיד הרבה יותר מזה!

לאחר שתתחילו להשתמש בכלים הללו, תרגישו שהקשר שלכם עם עצמכם מתחזק והביטחון העצמי שלכם הולך ומתעצם. עם זאת, מי שבאמת מעוניין לעשות עבודה משמעותית יותר ולטפל בשורש העניין- אני מזמין גם אתכם לתהליך שיכול להיות הצעד הבא לקראת שינוי משמעותי בחייכם, שיאפשר לכם לממש את הפוטנציאל שלכם, להרגיש שאתם בטוחים בעצמכם, ראויים לגמרי להצלחה, והכי חשוב- חופשיים להיות מי שאתם באמת!

שתפו מאמר זה:

מאמר זה נכתב ע"י אביב בר. כל הזכויות שמורות.

בואו נדבר

דילוג לתוכן